הפרעת הקשב היא גם קושי בויסות רגשי. ילדים עם ADHD מתקשים לשלוט ברגשות שלהם, הם רגישים, מתפרצים בקלות, נפגעים או נעלבים ״מכל דבר קטן״ או מגיבים בעוצמה גבוהה גם למצבים קטנים.
 

באימון הילדים לומדים לזהות הצפות רגשיות, טריגרים וסימני אזהרה מוקדמים, להבין מה קורה להם בגוף וברגש,ולתרגל כלים מעשיים לעצירה, הרגעה ובחירה בתגובה אחרת - שתטיב עמם ועם הסובבים אותם.

ילדים עם ADHD מתקשים לעיתים לעצור, להקשיב באמת לאחר, ולהביע את עצמם בצורה שמובנת לסביבה.
הם מדברים הרבה, מתפרצים לשיחה, או מגיבים במהירות – מה שמוביל לאי־הבנות, הערות מהסביבה וריבים חוזרים.

הם לא מעט נתפסים כ״מרוכזים בעצמם״ או ״לא מתחשבים באחרים״. 

​

באימון הילדים לומדים תקשורת אסרטיבית ומכבדת שכוללת הקשבה לאחר, דיבור בקצב מאוזן ואיך להתנסח בצורה שמאפשרת שיח ולא עימות.
התרגול נעשה דרך משחקי תפקידים וסיטואציות מחיי היומיום.​

ילדים עם הפרעת קשב שומעים הרבה ביקורת לאורך השנים וחווים כישלונות, מה שפוגע בביטחון העצמי וגורם להם לוותר מראש.

​

באימון אנחנו מחזקים זהות חיובית, עובדים על חוזקות ויוצרים חוויות הצלחה קטנות , במטרה לשבור את מעגל הכישלון ורצף המחשבות השליליות המלוות כמו ״אני כישלון״ ״למה להתאמץ אם גם ככה לא אצליח״ או ״אף אחד לא אוהב אותי בכיתה״ ​

ילדים עם ADHD מתקשים לעיתים להבין איך הצד השני מרגיש, לא מתוך חוסר אכפתיות או חוסר רגישות - הם דווקא מאוד אכפתים ורגישים. 
אלא בגלל קושי לעצור, להתבונן ולשים לב לצד השני. 

באימון הילדים לומדים לפתח אמפתיה ולשים לב לאחר: להבין איך ההתנהגות שלהם משפיעה על אחרים, לזהות רגשות של חבר, ולהתנסות בראיית הסיטואציה מנקודת מבט שונה משלהם.
 

ילדים רבים עם ADHD נתקעים על מה שהם רוצים כאן ועכשיו, ומתקשים להתגמש או לוותר במשחק ובקבוצה.
הצורך בשליטה או הקושי לווסת תסכול
גורמים לכך שמשחקים מתפוצצים או שהם נשארים לבד.

​

באימון הילדים מתרגלים פשרה וגמישות מחשבתית, לומדים לזהות מה חשוב להם, מה אפשר לשחרר,ואיך להגיע לפתרון שמותאם לשני הצדדים. 

​

ילדים עם ADHD מתקשים לבצע משימות, כמו להתארגן בבוקר או להכין שיעורי בית.
מה שנראה פשוט לאחרים – מרגיש להם כמו מאמץ גדול ומציף.

​

באימון הילדים לומדים אסטרטגיות התארגנות ולמידה, ויכולת הנעה ומוטיבציה על דוגמאות אמיתיות מהחיים כמו התארגנות בוקר, שיעורי בית, ולמידה למבחן.​

​